מושב לצים

שנת הלימודים מתחילה. חלקנו שמחים בשמחתם של צאצאינו המתחילים ללמוד, אולי קצת דואגים, ובוודאי גם תוהים מה ייצא מהם בסוף. בסרטים ובסדרות טלוויזיה מתייחסים לא פעם לדמויות סטריאוטיפיות מבית הספר, ומתארים מה עולה בגורלם. האם מלכת הכתה נשארה מנהיגה וזוהרת גם בבגרותה? וגם התחתנה עם הספורטאי הבכיר בביה"ס? האם הגיקים כולם הנפיקו חברות הזנק בוול-סטריט? והאם הבריון השכבתי סופסוף בא על עונשו, רצוי באופן מביך?

אלו חידות מעניינות שמלווות, ללא ספק, את אלה מאיתנו שטורחים לבוא לפגישות מחזור על מנת לגלות את פתרונן. אני, באופן טבעי, תוהה מה עולה בגורלם של ליצני הכיתה. כן, זה שהיה לו חשוב יותר לענות תשובה משעשעת מאשר נכונה, או שני אלה שישבו במושב האחורי וירדו על המורים בסגנון זקני החבובות.

אם נסתכל על סט התכונות של ליצני הכיתה נגלה שילוב של שאיפה לפופולריות חברתית, מהולה בכשרון קומי מסויים, יחד עם אומץ למתוח גבולות, ולפעמים גם מבט חתרני על גורמי הסמכות בבית הספר. אם הם יוצאים לחיים מצויידים בסל כלים שכזה, מעניין למה הם הופכים בבגרותם.