אתם בטח מכירים את הבדיחה על הנוסע שגילה תקר ברכב באמצע השומקום וגילה שאין לו מגבה (ג'ק בלעז) לרכב. זה היה בלילה, בטח בלילה. יודעים מה? גם בגשם. הוא טיפס על גג הרכב והסתכל סביבו בחשיכה. בקצה האופק ראה אור מבליח, כנראה בקתה. התחיל האיש לצעוד לשם תוך שהוא רוטן על הגשם ועל הבוץ. עם הזמן הוא גם התחיל לרטון על המצב, ועל זה שבעל הבקתה בטח יבקש איזה תשלום תמורת השאלת הג'ק. נו, זה בסך הכל הגיוני. מה, לא מגיעים לו חמישים ש"ח, אפילו מאה? בעצם, האיש הזה בטח יודע שיש לו את הג'ק היחידי בסב

רגע – ניסוי! (אבל קצרצר – עשר שניות) הסתכלו בתמונה. מופיעות שם שתי צורות. הוחלט לקרוא להן קיקי (kiki) ובובה (bouba). לפי דעתכם, מי מהצורות האלה היא קיקי ומי מהן בובה? אתם מחליטים. החלטתם? יופי. נחזור לניסוי הזה בהמשך. בינתיים נעבור לדבר על צחוק והומור. כדי להצחיק קהל, סטנדאפיסט נדרש לחשוב על רעיון מצחיק, ללטש אותו לכדי בדיחה, לדייק את שורת המחץ, ואז לספר אותה לאנשים; אולי הם יצחקו ואולי לא. לחילופין, הוא פשוט יכול להיכנס לפעוטון הסמוך למקום מגוריו, ולשאוג "תחתונים". ההצלחה מ

מכירים את זה שאתם מתעוררים מחלום בתחושה של שעשוע? שאתם נזכרים בו וחושבים שהוא היה ממש מצחיק ואתם מקווים שתיפגשו עם החלום הזה בשידורים חוזרים. מכירים? אם כן, אז אשריכם. כי אני לא. חלמתי לא מעט חלומות מוזרים, מפחידים מעניינים ומספקים, אבל בקושי זכורים לי חלומות משעשעים. למה זה המצב? הרי הומור הוא חלק מהחיים שלנו. למה הוא פחות נוכח בחלומות? הואיל ומדובר בפתרון חלומות, ראוי לפנות לפרויד ולתלמידיו. הם עוסקים בחלומות לא מעט. זאת ועוד, חוץ מחיטוט בחלומות, פרויד גם כתב ספר שלם על בדי