יש פעמים שאנחנו צריכים לעבוד קשה כדי להוסיף קורטוב הומור לדברים שאנחנו אומרים או כותבים, ולפעמים הכוכבים ממסילותם עושים את העבודה עבורנו, ואנחנו רק צריכים לשים לב. לפני אי אלו שנים השתתפתי בכנס מדעי בחיפה, ואף התבקשתי להציג את אורח הכבוד, הר פרופסור מאוסטריה, כמדומני, שיישא את הרצאת הפתיחה. השעה 8:00, כולם מוכנים והפרופסור מוכן לדבר. אני כבר מכחכח בגרוני, ואז שמים לב לבעיה. המרצה הביא מחשב נייד מתוצרת אפל, והמקרן כנראה לא רצה לשחק איתו. הימים ימי ראשית המילניום, וחיבור למקרני

ובכן, מה קורה כשלוקחים אנשים שחולים בסוכרת וסובלים מחרדות, ומתקינים להם אפליקציה שמבוססת על נוירוני מראה, ביופידבק עם קורטוב מציאות מדומה ומוסיפים חיוכים בשפע? בינתיים לא המון, אבל מספיק למאמרון ראשוני ב Journal of Diabetes Science and Technology. תודה רבה לחברים מהדסה, ובמיוחד לרעי וידידי ד"ר שמעון שירי שהוביל את המהלך, לד"ר עופרי מוסינזון שסיפקה את התמיכה והתשתית, לעדי בצלאל שהשקיעה ועבדה המון ואז עוד קצת. תודה גם לשלמה שוורץ , מנכ"ל מגהסופט (ומתכנת-על בפני עצמו), על הסבלנו