בגתן, תרש וזרש נכנסים לבר
* גבעת חלפון (אסי דיין, לפני 40 שנה) * חלום ליל קיץ (ויליאם שייקספיר, לפני 400 שנה) * סטיריקון (גיוס פטרוניוס, לפני כ 2000 שנה) * מגילת אסתר (אסתר ומרדכי עם עזרה מחברים, מזמן מזמן) מי יוצא הדופן? גבעת חלפון, כמובן. אני מניח שלמעט מתי מספר, רוב קוראי הפוסט הזה מצאו את עצמם די משועשעים מגבעת חלפון, אבל פחות צחקו מהיצירות האחרות שהוזכרו פה. זה לא כל כך מפתיע, כי בסאטירות ובקומדיות, אפילו הטובות שבהן, יש גם רכיב מקומי וזמני, שלא תמיד מזדקן יפה. יודעי דבר מסבירים, למשל, שהקומדיות