

חיימק'ה שלי
ושוב הגיעה העת לפוסט השנתי, שבו אנחנו מזהים מה מבדיל טקס ישראלי-צבאי רשמי ממקביליו בשאר מדינות העולם. מה אני אגיד לכם, חביירים, השנה הוסרה המסכה והותר הרסן, אבל לגמרי; חיילים, קצינות, מג"ב, משמר הכנסת ואפילו תזמורת צה"ל. ולתפארת שכונת ישראל! *** עריכה למען הסר ספק - אני לגמרי בעד החיוכים. דוקטור'ס אורדרס. ***** עריכה לצורך סקר חצי-מדעי: אלו מכם שאשכרה הסתכלו בתמונות השונות בקולאז', האם בתום הסריקה, גיליתם שגם אתם מחייכים?
את המתיחה הזו דווקא אפשר להפסיק
אני, כידוע, אינני מחובבי ז'אנר המתיחות, אבל כמו כולנו גם אני נתקלתי במתיחות שונות ומשונות בימי חלדי. יש אחת שאני נזכר בה בכל יום חמישי או שישי בתקופת הקורונה. אולי היה זה יהודה בארקן ז"ל ואולי עמית לתחום, שלפני שנים רבות התקין באחד הסופרמרקטים שקיות חד-צדדיות. כלומר הפריט ששלפו הלקוחות היה שקוף, עשוי ניילון וזמין לשימוש בצד מדפי הירקות והפירות, אבל היתה זו רק חתיכת ניילון ותו לא. לא משנה עד כמה נאבקו בה הקונים, היא לא נפתחה לכדי שקית מתפקדת, פשוט כי לא היתה לה דופן שניה. הלקו