והספר הזה הוא שלי
מאז שהתאבזרתי בצאצאים אני שואף לבקר פעמיים ביריד שבוע הספר. ביקור אחד הוא מוכוון ילדים, ובמהלכו הילדים מובילים אותנו אנה ואנה עד שמגיעים לדר' סוס, שי צ'רקה, ושאר ספרי ילדים. בנוסף, אני מגיע בגפי לביקור קצרצר וממוקד, כשבידי רשימה קטנה ותיק גדול. לפני כן אני מכין שיעורי בית, כך שאני צ'יק צ'ק ניגש לדוכנים, מאתר את הספרים, רוכש אותם וחוזר בזריזות הביתה.
גם השנה יצאתי באחד האמשים למשימת הרכש. ניגשתי לדוכנים של הוצאת מודן, ופניתי בישירות לאיש שעמד שם: "ערב טוב, אתה מכיר את הספר 'הצחוק הזה מזכיר לי' של ערן כץ ולני רביץ?" האיש לא התבלבל, שלף את הספר וענה: "כן, אני מכיר את הספר, ואני ערן כץ"
לו הייתי צעיר בעשור או שניים, הייתי חושב מיד להצטלם איתו לסלפי. אבל אני מדור אחר, ונותר לי רק לספר את הסיפור.
