ראשי

חברים מספרים על קוקו

גמישה כמו רקדנית, חברותית כמו סוכן ביטוח וחזקה כמו גורילה. כזו היתה קוקו. זאת ועוד, היא גם חיבבה חתולים שנים רבות לפני שהאינטרנט מיסד את הטרנד. לא פלא שהיא היתה סלב בינלאומית; כנראה הגורילה הראשונה במעמד הזה.

קוקו הגורילה גדלה בשבי, ושפת האם שלה היתה שפת הסימנים. לטענת החוקרים שגידלו אותה היא דיברה באופן שוטף ורהוט, ולטענת חוקרים יותר ביקורתיים, כושר ההתבטאות שלה היה מוגבל למדי. אבל כמעט כולם מסכימים שלקוקו היתה יכולת ורבלית מסויימת.

פה הסתקרנתי.

מחקרים בתחום מתארים מקרים רבים שבהם חיות צוחקות. אך להבדיל מצחוק שהוא פעילות מוטורית, כמעט בלתי אפשרי לברר ולחקור את חוש ההומור שלהן. קשה מאד לספר בדיחות לקהל נטול רכבות, בארים, אנשי דת, או שפה בכלל. אבל בהינתן גורילה כל כך תקשורתית, תהיתי אם בשיחות עם קוקו מזהים הומור, והאם אפשר באמצעותה לפתוח צוהר להומור חייתי.

ממה שהבנתי העדויות לא מלהיבות. יש אנקדוטה על קוקו שהתייחסה פעם לאבנים כאל אוכל ואף הציעה אותן ככיבוד לאורחים, אך לא ברור לי האם מדובר בבדיחה או במשחק. לשיא השיאים הקומי היא הגיעה במהלך שיחת חולין, שבה היא נשאלה לגבי צבעה של מגבת צחורה. במקום להשיב שהמגבת לבנה, כפי שעשתה פעמים רבות בעבר, היא התעקשה שמדובר בצבע אדום, ואז הצביעה על חוט אדום זעיר שנתפס במגבת. האם מדובר באי יכולת להבחין בין עיקר לטפל, או בחוש הומור איכותי?

לקוקו פתרונים.

הרצאות

פוסטים מומלצים

צור קשר

פוסטים מהעת האחרונה
ארכיון
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

© 2018 by Uri Feintuch

050-656-4021

  • Facebook - White Circle